לאלף כלבים להגיב, להפסיק להתעלם ולא להתפרע

כל מאלף ושיטות האילוף שלו. אין שני מאלפי כלבים שפועלים בדיוק לפי אותה השיטה. לדוגמה - שימוש במילים וביטויים מסוימים; יש דברים שאני בוחר לא לבקש מהכלבים לעשות. אחד מהם הוא "תסתכל עליי." אני לא אומר שזו פקודה רעה או שאסור ללמד אותה אבל אני מוצא את זה כמיותר כשאני מאלף כלבים, לכן אני לא משתמש בזה.

אם אני רוצה לזכות בתשומת ליבו של כלב, אני בדרך כלל אומר את השם שלו - מתוך ציפייה שאם אומר את השם שלו, הוא יביט עליי לרגע ומהנקודה הזאת אני יכול לומר מה שאני צריך לומר. אם אני קורא לכלב בשמו והוא לא מגיב, אני יכול להניח שהוא גם לא שומע אותי או שהוא מתעלם ממני. אין טעם לומר לו משהו אחר כל עוד הוא לא יכול לשמוע אותי או בוחר להתעלם ממני, נכון?

איך לאלף כלבים להגיב תמיד לשמם

האמת היא שכלבים כמעט תמיד שומעים אותנו. יש להם הרי שמיעה טובה. הם עשויים להיות מוסחים מדברים אחרים עד כדי כך שקשה להם להגיב כי הקריאה שלנו מתחרה מול הסחות דעת שמאוד מעסיקות אותם. אם כלב בוחר להתעלם ממני כשאני אומר את שמו, אני מסיק מכך שהוא לא עבר מספיק אימונים שמלמדים אותו להגיב לשם שלו או שהוא נמצא במצב שלא מאפשר למיומנויות שלו לבוא לידי ביטוי.

בכל מקרה, אם חוסר באימונים הם הבעיה, קל לתקן זאת. כל שעליי לעשות הוא לבוא אל הכלב עם דברים טובים. אם הכלב מגיב לקריאה שלי בשמו, אגמול לו ע"י כך שאתן לו גבינה, או צעצוע, או חיוך ושבחים מילוליים. הרשו לי לחלוק אתכם "סוד" בתור מאלף כלבים: המפתח להצלחה הוא שילוב של צ'ופרים טובים והתמדה. כך זה תמיד כשמדובר על אילוף כלבים.

איך לאלף כלבים להפסיק להתעלם

במקרה שהכלב שומע אותי קורא בשמו אך מחליט להתעלם - יש פתרון גם לזה. מניסיוני בתור מאלף כלבים אני מאמין שכשקוראים לכלב בשמו עליו להיות דרוך. ואיך אפשר להשיג זאת? על-ידי כך שהוא ידע שעלול לקרות משהו שלא תואם את האינטרסים שלו. למשל, לומר את שם הכלב + להעביר לו "הרצאה" במילים שהוא מבין. שם הכלב + להביט בו במבט ביקורתי ולהוציא אותו מהפארק. שם הכלב + אמבטיה, הכלב לא אוהב אמבטיות. שם הכלב + לקחת ממנו צעצוע שהוא משחק איתו ולהשאיר אותו חסר תעסוקה.

זה עובד אותו דבר עם אנשים. לכולם יש חבר שמתקשר רק כאשר קורה משהו רע או סתם כדי להתבכיין. בימינו האמצעי המזהה הוא מספר הטלפון שלהם שמופיע על הצג שלנו, ואם "חבר" כזה מתקשר יתכן שנתעלם ממנו. זו גם צורה של ענישה. כי אנחנו רוצים להימנע. הדבר היחיד שגורם לנו לענות בסופו של דבר הוא רגשות אשמה. לכלבים אין רגשות אשמה כאלו.

אם כבר מאלפים את הכלב לצייתנות ומשמעת, כדאי לתרגל במקומות רבים, בליווי הפרעות שונות. הרעיון הוא למנוע מהכלב פריבילגיות כגון חטיפים או שוטטות בפארק. המטרה היא שהכלב ירים את ראשו בכל פעם שהוא שומע את שמו, ויביט בעיניי. אתם מבינים? למה נחוצה פקודה נוספת כמו "תסתכל עליי" כשאפשר להשיג את אותה התוצאה ע"י אמירת שמו? כמה שיותר פשוט יותר טוב ויותר קל ללמד את הכלב.

באותה המידה אפשר למשוך את תשומת ליבו של הכלב באמצעות חטיף מילים כגון "רוצה חטיף?" אמורות למשוך את מבטו אליכם. זו טכניקה "חיובית" ומומלצת, אבל העניין הוא שלפעמים כדאי שהכלב יידע שגם יש לו דברים להפסיד. כלומר זה לא רק שהוא יכול לקבל חטיף על התנהגות טובה, זה גם שצ'ופרים שכבר ניתנו לו יכולים להישלל ממנו.

הנה דוגמה לשבירת התעלמות בגישה חיובית

איך לאלף כלבים לשבת ולא לזוז

אם הכלב מתרגש יתר על המידה כשחולפים על פניו כלבים, אנשים או אופניים, צריך ללמד אותו לשבת מבלי לזוז. אם אני עושה את האימון בעצמי, כנראה שלא אלמד אותו פקודה מיוחדת כמו "לא לזוז". פשוט אאלף את הכלב את לפקודה "שב" כשמשמעות הפקודה היא שעליו לשבת ולהישאר כך היכן שהוא עד שאתן לו פקודה אחרת. כאשר חולפים לידינו ילדים, אני פשוט קורא לכלב בשמו, הוא מביט בי, אני מבקש ממנו לשבת, הוא יישאר לשבת עד שהילדים עוברים.

אני לא אומר כי זו השיטה היחידה. אני לא אומר שזו טעות ללמד פקודות נוספות כמו "לא לזוז" או "חופשי". זה לא מה שאני טוען. מה שעובד עבורך ועבור הכלב שאתה מאלף הוא בסדר מבחינתי. הנקודה היא שלעתים קרובות אנשים עושים דברים רק מתוך הרגל. לפעמים אנחנו לא חושבים על מה שאנחנו עושים, ולמה אנחנו עושים את זה. בתור מאלף כלבים, אני נתקל כל הזמן בלקוחות שאומרים "אבל חשבתי שאני אמורה ללמד אותו X" ? ובכן, מי אמר?

חישבו מה אתם מלמדים, איך אתם מלמדים זאת. ולמה.
ואם יש לכם שאלות אתם מוזמנים ליצור עימי קשר