יום שבת, 16 באוגוסט 2014

מה צפוי לכלבים של אדם שנפטר בפתאומיות?

מה קורה לכלבים שבעליהם נפטרים בטרם עת
ספרו לי על התוכנית שלכם עבור הכלבים שלכם במקרה וחו"ח יקרה לכם משהו. לא מה שאתם חושבים או מקווים שיקרה, אלא התוכנית בפועל. מי ייקח אותם? אדם זה יגדל אותם בביתו או יישא באחריות למסירתם לגורם אחר? ואם כבר יש לו כלב והוא לא יכול לקלוט עוד אחד וייאלץ להרדים את הכלב שלכם? חשבתם על הדברים האלה?

לאחרונה איבדתי חברה יקרה. היא הייתה בת 43 בסה"כ. בריאה לחלוטין. היא מתה מתסחיף ריאתי. יש לה שני כלבים, אחד מהם הוא עיוור. לא הייתה לה או למישהו אחר יכולת לצפות שזה יקרה.


אחותה הצליחה לשמור על אחד מהכלבים, אבל עם שני כלבים משלה ועבודה במשרה מלאה, היא לא יכולה להחזיק כלב עיוור. אני מנסה לעזור עם הכלב העיוור, למצוא לו בית.

הבעיה היא שיש לי כבר שלושה כלבים משל עצמי. ולמען הכנות, אין לי מושג מה יקרה להם או לאן הם ילכו אם יקרה משהו לי ולאשתי. אחד מהכלבים שלי הוא רוטוויילר גדול. הוא אמנם מאולף וחברותי, אבל כמה אנשים יסכימו להכניס אותו לביתם? כמה אנשים אני מכיר שיהיו מוכנים לעשות זאת? בנוסף לזאת, לשני הכלבים הנוספים יש כל מיני צדדים "באישיות" שהופכים גם במקרה שלהם כל משימה למציאת בית חלופי למאתגרת.

יש לי שתי בנות בוגרות, אבל גם אם טכנית אפשר יהיה להסדיר את אימוץ הכלבים, שתיהן עסוקות די והותר עם החיים שלהן. אפילו אם הן יתחלקו ביניהן, שבת אחת תקבל שניי כלבים והשנייה רק אחד - זה עדיין לא יהיה פשוט בשבילן. יש לי חברים שאוהבים לעזור כשצריך אבל במקרה שאמות בפתאומיות, הבנות שלי לא מכירות את החברים שלי או עם איזה מהם ליצור קשר.

זה מה שקרה עם הידידה שלי. לא ידעתי שהיא אימא או שיש לה אחים. והם מצידם גם לא ידעו עליי ושאני מכיר את הכלבים שלה. לא היינו מקושרים בפייסבוק, חיסרון של היותנו מבוגרים יחסית.

יש לי כמה לקוחות שהכניסו אותי לצוואה שלהם בהקשר של ייפוי כוח לטיפול בכלבים במקרה של פטירה. זה נכלל בצוואה גם כדי שבשעת הצורך יעמדו לרשותי כספים לצורך הטיפול ומציאת בתים עבור הכלבים. סיכמנו בינינו כי במידה ואדרש, הכלבים יוכלו לשהות אצלי עד שיימצא להם בית אמיתי, ושהכלבים יישארו ביחד בביתם החדש.

עם זאת, עדיין אין לי תוכנית לגבי שלושת הכלבים שלי. למען האמת, אני לא רוצה לחשוב על זה. המוות שלי הוא לא מה שמטריד אותי. כואב לי לחשוב על גורל הכלבים שלי במידה ואיעלם. המחשבה שהם יהיו חסרי בית, ויופרדו אחד מהשני היא קשה עבורי. כנראה שנדרשת במצב כזה השלמה עם כך שבסופו של דבר, אין לנו שליטה על כל דבר. הכלבים שלי יהיו מבולבלים, כנראה שיפרידו אותם. אני חושב על זה ומבין שכדאי להיערך לאפשרות כזו מראש, כדי לחיות בראש שקט ובידיעה שיש מי שיטפל בכלבים אם יקרה לי משהו.

חשוב להיערך מראש גם כי זה מאפשר לאותו אדם שמוכן לקחת את האחריות לפתח מערכת יחסים עם הכלבים כבר מעכשיו, כדי שבמידת הצורך הכלבים יכירו אותו ויבטחו בו. כך קרה עם הכלבה העיוורת שקיבלתי מידידתי המנוחה. הכלבה כבר הכירה אותי, ואת הכלבים שלי. טוב לה להיות איתי.

כמה מילים לגבי המתת חסד. יש לי הרבה חברים שרכשתי מעבודתי בתור מאלף כלבים. לחלקם יש כלבים שהם נאבקים בהתנהגותם במשך שנים, כלבים גדולים עם בעיות התנהגות. במקרים כאלו זה מאוד מסובך למצוא להם בתים חלופיים. מדובר בכלבים שהיו תלויים בבעליהם ועכשיו הסיכוי שלהם להתחיל מחדש בהצלחה שואף לאפס, למרבה הצער. זה פשוט לא משהו שאדם מחוץ למערכת היחסים הזו יכול להשתלט עליו. אחד מהחברים האלו למעשה ביקש ממני שאם יקרה לו משהו, שאוודה שהכלב שלו מורדם, בצורה הומנית. אני תומך בהחלטה שלו, איכות החיים שצפויה לכלב הזה אם בעליו יפטר באופן לא צפוי שואפת לאפס. וכמובן שיש סיכון עבור כל מאמץ פוטנציאלי ועבור הקהילה.

אז מהי התוכנית שלכם? יש לכם כזו?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.